6 Months שישה חודשים

שישה חודשים עברו. חצי שנה.

לא עובר יום ובדרך כלל גם לא עוברת שעה בלי שאני אזכר בציקי.

את החגים הוא בדרך כלל היה מבלה איתנו (המשפחה) וכמובן עם החברים. מטייל, מדבר, צוחק.

חלק מהחגים הוא היה מנצל כדי להכניס משמרות בעבודה. לחסוך עוד כסף בשביל כל התוכניות שעשה.. לבקר את סוזי, לטייל..

ביום כיפור היה צם איתנו. (אלא אם כן היה עובד או בזמן שטייל - לא יכול היה לצום)

ידע לסדר את העדיפויות בחיים שלו בדרך שנתנה לו את המקסימום. מבחינת מימוש החלומות שלו, הקשרים שלו עם אנשים, לפעמים ניצל את הזמן יותר מדי טוב, והיה מגיע לרמות לא מוכרות של עייפות..

מקווה שאתה מנצל את הזמן שלך הכי טוב שאפשר איפה שאתה נמצא, אח שלי.

אורן.

Six months have passed. Half a year.

Not a day, and usually not an hour goes by without me remembering Tsiki.

He would usually spend the holidays with us (the family) and of course with his friends. Going on trips, talking, laughing.

Some of the holidays he'd use to get some more shifts at work. So he could save more money for all his plans. to visit Susi, to travel..

On Yom-Kippur he'd fast with us (Unless he was at work, or when he was traveling - he could not fast)

He knew how to prioritize in the way that gave him the most out of life. In terms of dreams realization, his relations with people, he sometimes made too good a use of his time, and would get to unbelievable degrees of exhaustion.

I hope you're making the best of your time where ever you are, my brother.

Oren.

Sleepy :) ישנוני

שנה טובה! Shana Tova

שנה טובה ומבורכת לכולם!
שתהיה שנה של אהבה, שמחה תקווה ורגיעה.

שלא נדע עוד מצער, ונדע לזכור את אלה שאנחנו אוהבים, ולא לשכוח.

Have a great and blessed year everyone!

Have a year of Love, Joy, Hope and Peace of mind.

That we shall know no more sorrow, and will remember all those we love in our hearts.

Fallen / Sarah McLachlan

Heaven bent to take my hand
And lead me through the fire
Be the long awaited answer
To a long and painful fight

Truth be told I've tried my best
But somewhere along the way
I got caught up in all there was to offer
And the cost was so much more than I could bear

Though I've tried, I've fallen...
I have sunk so low
I have messed up
Better I should know
So don't come round here
And tell me I told you so...

We all begin with good intent
Love was raw and young
We believed that we could change ourselves
THe past could be undone
But we carry on our backs the burden
Time always reveals
The lonely light of morning
The wound that would not heal
It's the bitter taste of losing everything
That I have held so dear.

I've fallen...
I have sunk so low
I have messed up
Better I should know
So don't come round here
And tell me I told you so...

Heaven bent to take my hand
Nowhere left to turn
I'm lost to those I thought were friends
To everyone I know
Oh they turned their heads embarassed
Pretend that they don't see
But it's one missed step
You'll slip before you know it
And there doesn't seem a way to be redeemed

Though I've tried, I've fallen...
I have sunk so low
I have messed up
Better I should know
So don't come round here
And tell me I told you so...

Eating :) 

Soon

תמונות.

מיינתי ומצאתי לא מעט תמונות של ציקי אותן אפרסם בקרוב.

הנה אחת:

At our parents 

*Hebrew* זכרונות

נזכרתי בו שוב היום. הזמן נוטה להשכיח, אבל החיים נוטים להזכיר.

חייל נהרג בטנק. הוא היה מפקד טנק. גם ציקי.

עומדים לקצר את שירות המילואים החל משנה הבאה. לציקי זה כבר לא ישנה.

עלו לי דמעות בעיניים. הן לא ממש ירדו.

אומרים שאסור לבקר את הקבר יותר מפעם בשנה. כדי לא לחיות את המוות,

אלא לחיות את החיים.

אבל הזכרון חי. לא צריך ללכת לקבר כדי להזכר. הזכרון חי בראש, חי בתמונות, חי בסרטונים, חי באנשים.

וכאשר הזכרון מכוון לאדם שמת, אתה לוקח את הקבר שלו איתך לכל מקום..

אני עושה את זה כדי לזכור. בשביל זה יש תמונות, יש סיפורים, יש משהו שאנשים מחזיקים,

כדי שלא יישכח.

Tsiki & Susi. December 2004 

Fourth Month By Susi

-You need to take the goodness out of the sad, and make it 'beautiful sadness'. Being sad because you knew you could have been much happier, makes you feel better".-Southpark.
".. i think this applies to us a lot! Even though most of the time i am unhappy about not being with you, and i feel sad about it, and miss you like crazy, i gotta remember there's someone out there (6000 km away) that's perfect, and perfect for me, and i love her (you), and i know we'll end up together soon! Knowing this makes me happy and makes all this sadness beautiful! I hardly seeing myself as needlessly and purposelessly torturing myself, i gladly torture myself with the sadness of our distance. i don't think there's anyone like you on this face of this planet, your the one for me." - written by Tsiki on October 25th.

Four months. Four months. such time has passed. But looking through his letters, his videos, our pictures, i am waiting for someone to jump out of the woodwork and laugh at this terrible joke. I wanted to share with you all what he wrote, just so you all could know what a wonderful boyfriend he was aside from being my partner in this universe. My rememberence of his love keeps my soul warm during the lonely nights..

שלום אחרון / אמיר נשר

יומיים חלפו מאז האמת הצועקת מבכי, נעלמת כמו מלאך ותפסת את מקומך...
דמעות תפסו אותי הרחק מכפר סבא וקרוב לתל אביב, איבדו בי את החשק לצעוק וסילקו את השמש מהיום לתחילתו של הלילה... אחרי הודעתו של שי חי על מותך.
חלפו מספר שניות והעולם... העולם עדיין ממשיך לצעוד אל עבר המחר... לרגע לא נעצר, לרגע לא חושב על הנשמה הטובה והנשימה בגוף שכולו מוגבל...
מחוגי השעון לקחו עמם את הזמן ונלחמו בי ללא ערף... כך הרגשתי כאשר המשפט הבא התקיים בראשי "אני כאן ואתה שם... השאלה היא איפה??"
דקות אחדות לפני שפגשת את דמותה העוטפת של אמא אדמה... כוכב אחד קטן תפס את מקומו בחלקה הטובה של הלילה... הביט בך מרחוק והתחיל את נפילתו אל תוך הים... כוכבים אחרים פשוט מחאו דמעה שקופה... רותם שני ואביעד דותן לבטח קיבלו אותך הכי יפה... ממש מקסימים...
אז כמו שחשכה מחשבתי כמה שעות לפני כן במשפט "אני כאן ואתה שם... השאלה היא איפה??" חשכה מחשבתי גם ימים אחדים לאחר מכן... ימים שקטים ועצובים... מלאים בפחד גדול...
בין מציאות לדמיון... בין גיהינום לגן עדן... עומד זורק עוד אבן... לבד !!

© כל הזכויות שמורות.

אמיר נשר.
לוחם נולדת, לוחם נהרגת / אמיר נשרדם נשפך ונדם גופךצלקת מלחמתית השארת במותךתצית עוד כוכב ותאיר נשמתךחיוך קטן מסגיר כאב של אהבהעל משכבך בשלום תנוחבין מלאכי רצון נושבת איתך הרוחאלוהים מבחין, שומר ובטוחדמעה שקופה זלגה, דמעה של געגוע...נפרדת מעולם שאותך אוהבמתחת לאדמה עליך רק חושבנולדת לוחם ונהרגת בטון כואבעד מתי נקבור? עד לאן נלך ?

© כל הזכויות שמורות.

אמיר נשר.

*Hebrew* סיפורים על ציקי

ציקי היה הרבה דברים. אח, חבר, ידיד.

ציקי היה גם.. גמלוני ובעל נטייה להפיל דברים. :)

כל ארוחת שבת, היינו מחכים עד שהוא יפיל משהו, ישפוך, או שיחליק לו משהו מהידיים.

עצרנו את הנשימה לקראת זה, כי ידענו שרק אחרי זה, הארוחה תוכל להתקדם ברוגע ובלי הפרעות נוספות.. :)

הוא היה לוקח את זה בחיוך, וכך גם אנחנו. עכשיו אנחנו נזכרים בו כל פעם שמישהו מפיל משהו, או כאשר כוס נשפכת.

אני פחדתי להשאיל לו דברים, כי אף פעם לא הייתי יכול להיות בטוח שהם יחזרו, או שיחזרו שלמים.

הוא היה מבטיח שיחזיר, ובאמת משתדל, אבל הוא היה שוכח. היו לו הרבה דברים על הראש.

אני מודה שהייתי קצת (או יותר מקצת) קשוח כלפיו. עם ולמרות שהוא היה אחי הקטן.

אולי הרגשתי שהוא מתרחק ממני קצת. עם כל החברים, הידידים, העבודה והלימודים, לא תמיד נראה שיש לו זמן בשבילי, או את הסבלנות. וקצת הגבתי בהתאם.

ציקי היה גם מבולגן. איכשהו, הוא תמיד הסתדר עם זה. או יותר נכון, אמא שלנו הסתדרה עם זה. הוא היה מגיע הביתה, מהלימודים, העבודה, או צבא, זורק את הדברים שלו בכניסה, הולך לאכול או לשתות משהו ונשכב על הספה, לדבר עם החברים, או סתם לעצום קצת עיניים. לי הוא תמיד היה אומר לשים את הדברים שלי במקום, אחרת אמא תתעצבן... :)

כאשר ניסה ללמוד ספרדית, הוא הדביק פתקיות צהובות על כל דבר בחדר שלו עם השם בעברית ובספרדית, ואז החליט שהוא נוסע עם החברים שלו לתאילנד במקום לדרום אמריקה...

הוא היה מתקשר אליי באמצע היום לעבודה ומבקש ממני פרטים לגבי שעות ותדירות של אוטובוסים - מהצבא הביתה, או מהלימודים.. כי ידע שכמעט תמיד אני יושב ליד מחשב שמחובר לאינטרנט.

כשחברים היו באים אליו (זה היה בדיוק שהוא סיים את הקורס ברמנים) אז הוא היה שואל כל אחד מה הוא רוצה לשתות וממש משקיע , ובסוף אף אחד לא יכול היה לשתות את זה כי זה היה חזק מדי..

3 Months After. From Susi

To mark the 3 month of Tsiki's passing, i would like to share something i wrote when we were together. Perhaps simply to paint a mental picture, but more so to share with everyone how dear he was to me...

- As he sleeps ten feet away, I want to wake him up and tell him i love him one more time. Only because I know he has things to do in his life, but he should know how i feel. If I had it my way, i would find a way for us to be together tomorrow. Because with Tsiki, I can't wait to fall asleep with him and to wake up with him next to me. I want to watch him sleep and smile, because everything he does gives meaning to the beat of my heart. Can I ever be so lucky?- Written on September 3, 2004

Tsiki on Recruitment day. Year 2000 

From Susi מאת סוזי

Dearest love,

Almost two months have flowed through my heart since your passing, Today I was listening to some cheesy music on the radio while I was driving and could only imagine that you were beside me, making the same stressed out faces I was while singing such a song. For all the day, that moment created a sense of peace and a splinter of happiness.

I'd like to believe you show up in the oddest place. Perhaps my dreams are not only my subconscious, but also yourself manipulating the conversation in such dreams.

This morning was quite trying. I waited for my mother to leave the house so I could finally wail about the pain inside and let it out. The ache in the right side of my heart is still there. The same ache that was created the minute I found out from Nadav that you were dead. His words are on permanent replay in the back of my mind. I really thought I wouldn't make it through these days without you, but I did. Most of the time I am just pleased that the day finally ended and I can go to bed…. Days pass and pass. Empty days.

I had a dream where I knew you were dead and I convinced myself you weren't. My naive ness made everything better and I got through the dream. After I woke up thought about the dream and really wish I could emulate the dream.

I want to live the innocence of loving you, in a world where tragedies don't happen to the Tsiki and Susi's of the world. Where we live the dream of being together and have our future. I want and will it so much some mornings I wail like this one.

Time passes as I miss my father, a man of my past and you, the man of my future. I am trying to see the beauty in the days,…of the sky, of my friends… but it's such an effort sometimes. I keep myself busy with working and reading but the pain is still there, I don't doubt it has made a home in my heart. My tears still flow but I am getting better and better for saving them for a silent evening alone, where no one sees my pain. I think about you still, every moment. You have always had my up most attention I don't know why it would change now. I miss you Tsiki, I cry for you and yearn to be with you, I don't understand why chance would be such a big player in our lives but it was. How we could live parallel lives for only a year, to have been a piece every second of every moment for each other and because of each other and then, cut so short.

It was chance to meet my soul mate, and chance that you left us. We were soul mates- weren't we? And since you've been gone, I have been trying to figure out if a part of my soul died with you or if a part of your soul is with me perhaps both. Either way I wish I could have it all back. I have to find a new sense of self without you. It hurts to know this was beyond anyone's control, that whatever force was played at that moment it took away something grand.
I love you,

Susi

Bands Tsiki Liked

להקת "הדג נחש" שרים היפ-הופ עברי
The group "The Fish-Snake" sings hip-hop in hebrew

להקת "שוטי הנבואה" שרים מוסיקת עולם
The group "Fools of the Prophecy" sings world music

Just Tsiki 

Tsiki and Assaf 

Another one at the birthday

Tsiki at a Birthday Party