My Eulogy ההספד שלי לאחי

לאח שלי:

חזק, חכם, חבר אמיתי.
לא חשבתי שאני אהיה זה שמספיד אותך.
אתה, עם כל החיים שבך, הכוח, החיוניות.
הספקת כל כך הרבה, ועם זה, כל כך הרבה נשאר לך להספיק עוד.
חיברת מסביבך כל כך הרבה אהבה.
אהבה במעגלים: משפחה, חברים מהצבא, חברים מהלימודים, חברים מהטיול, חברים מהילדות..
ילד שמח, עם המון רצינות, וגם לא חסר רוח שטות. איזנת את הכול ביחד.
ידעת לדבר עם ההורים ולשמור על הזהות שלך ועל הרצינות שלך מבלי לפגוע בהם, ומבלי להתפשר.
עשית תוכניות שנפרשות שנים קדימה, חודשים, שבועות וימים.
ידעת תמיד לעזור כשצריך. ידעת להראות דאגה, וגם אהבה.
שמחה וטוב לב היו בבסיס שלך, בתוך תוכך, ולקחת אותם כטבעיים ומובנים מאליהם.
אני מקווה שאתה עכשיו באמת במקום טוב יותר.
מגיע לך. מגיע לך הטוב ביותר.

מתגעגע,

אחיך,
אורן.


To my brother:

Strong, smart, a true friend.
I never thought I’ll be the one eulogizing you.
You, with all the life inside of you, the strength, the vitality.
You’ve done so much, yet, had so much left to do.
You weaved so much love around yourself.
Love in circles: family, army buddies, school friends, friends from your trips, and childhood friends…
A happy kid, with lots of seriousness, yet not lacking in mischief. You balanced it all together.
You knew how to speak to our parents, while keeping your identity and integrity, without hurting them, and without compromising.
You’ve made plans spanning years ahead, months, weeks and days.
You’ve always known to lend a hand where its needed. Caring and love were a part of you.
Happiness and kindness were at your core, inside of you, and they were as natural as breathing for you.
I hope that you are truly in a better place now.
You deserve it. You deserve the best.

Missing you,

Your brother,
Oren.