ציקי
לא יודע אם אני יכול לסכם 10 שנות חברות עם אדם שכל כך אהבתי,במיוחד עכשיו שרק האסון הנורא הזה מהדהד בראשי .
מהשניה שאני קם בבוקר ועד שהעיניים נעצמות לגמריי בלילה, רק עליו אני חושב.אם לא עליו אז על המשפחה או על החברה שלו.
הבן אדם שאני חושב עליו כל הזמן הוא ציקי.
תמיד ראיתי בציקי אח.ממש אח.האופטימיות ושמחת החיים שלו גרמה לי להרגיש טוב.הקול שלו עדיין חרוט בראשי, קול שגרם לי להיות רגוע ובטוח שתמיד יהיה לי אותו בכל מצב, טוב או רע, בחיים, שאם אצטרך מישהו לידי יהיה לי אותו.
לאחרונה חזרתי מהמזרח הרחוק לאחר תקופה של חצי שנה.לא קל לחזור לארץ, את זה כולם יודעים, אך הדבר שהקל עליי רבות ואפילו גרם לי לרצות לחזור היה החברים שלי.
ציקי היה אחד מהם.כולנו משפחה אחת, כולנו אוהבים אחד את השני ועכשיו אני מרגיש כמו אח שכול, כמו בן אדם שחתכו לו חלק מהנפש.
ציקי תמיד ישאר בזכרוני ואת הזיכרון הזה אעביר הלאה לילדים שלי כדי שגם הם יוכלו , אפילו אם מרחוק, להכיר את הבן אדם שהיה חשוב ואהוב רבות על ידי.
לא יודע אם אני יכול לסכם 10 שנות חברות עם אדם שכל כך אהבתי,במיוחד עכשיו שרק האסון הנורא הזה מהדהד בראשי .
מהשניה שאני קם בבוקר ועד שהעיניים נעצמות לגמריי בלילה, רק עליו אני חושב.אם לא עליו אז על המשפחה או על החברה שלו.
הבן אדם שאני חושב עליו כל הזמן הוא ציקי.
תמיד ראיתי בציקי אח.ממש אח.האופטימיות ושמחת החיים שלו גרמה לי להרגיש טוב.הקול שלו עדיין חרוט בראשי, קול שגרם לי להיות רגוע ובטוח שתמיד יהיה לי אותו בכל מצב, טוב או רע, בחיים, שאם אצטרך מישהו לידי יהיה לי אותו.
לאחרונה חזרתי מהמזרח הרחוק לאחר תקופה של חצי שנה.לא קל לחזור לארץ, את זה כולם יודעים, אך הדבר שהקל עליי רבות ואפילו גרם לי לרצות לחזור היה החברים שלי.
ציקי היה אחד מהם.כולנו משפחה אחת, כולנו אוהבים אחד את השני ועכשיו אני מרגיש כמו אח שכול, כמו בן אדם שחתכו לו חלק מהנפש.
ציקי תמיד ישאר בזכרוני ואת הזיכרון הזה אעביר הלאה לילדים שלי כדי שגם הם יוכלו , אפילו אם מרחוק, להכיר את הבן אדם שהיה חשוב ואהוב רבות על ידי.
אלעד פרנקלין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה