ציקי

היום נסעתי בדרך מהעבודה, ונזכרתי בך.
האמת שנזכרתי בך "בזכות" דבר לא כל כך יפה. מישהו חתך בין נתיבים לפניי,
וזה הזכיר לי את הפעמים שבהם נסעתי איתך כאשר אתה נוהג, והיית פונה בלי
לאותת.. זה היה משגע אותי והייתי כמעט תמיד מעיר לך, אבל היית אומר "אנחנו
ממילא קרובים לבית, זה לא ממש משנה בתוך המושבה"
עכשיו דברים כאלה כבר לא נראים כל כך חשובים כמו שניראו אז.
הרבה דברים השתנו, ורק אתה נשארת.. קבוע. לא כמו שהיית אמור להיות,
לא כמו שתכננת, לא כמו שצריך.
זה גם הזכיר לי דברים טובים, את החיוך שלך, את הביטחון שלך, אפילו אותך
"מרוח" על הספה אצל ההורים אחרי שבוע ארוך או משמרת ארוכה בעבודה.

מתגעגע אליך אח שלי,

אורן.

By Susi

Dearest Tsiki,

Sometimes I wish your phone number still worked. That there was a phone line to wherever you are so I could just tell you all the things that have happened in the last two years. Last night, I sat on the couch with a friend of mine- a girl I went to ulpan with. We sat back and grinned at all our friends laughing and drinking around us. These people, although i've only had a short time with them- well, we have a certain past together. We all came to Israel, went to Ulpan together- and made a home here. Israel is such a different place to me than before, i've laughed and cried and cried and cried and giggled and laughed.

Growing up- we always want the life experiences that define us to be beautiful ones. The graduating from Uni, the traveling the world, the Peace Corps and the weddings and babies. Little sprinkles of Tinkerbell's. We never anticipate the scary things.

Like losing You.

I wanted to tell you that I am going to the Rabbinical Court on Monday and I am scared. I also know that if they decide that I am not ready, i've lost nothing. Nothing in my life will change. I will still learn twice a week. I will still keep the Hag'im, I will still keep Kashrut and Shabbat as best I can and I will still love Judaism and Israel and learn to find myself in this craziness we call life.

Your death will not define me, but it has changed me. I've lived in such a higher level since two years ago and often it's become confusing, crushing, romantic, insane- but each and every moment I've lived, i've understood life in a different way. Even in your absence, your essence has been my aura, you're goodness- your purity. You're an angel to me, my best friend and my pain.

Yom Zikkaron is only days away. The air has a sense of silence about it on this day. This is my 3rd Yom Zikkaron in Israel and i'll always feel lonely on that day. It's filled with memorials and documentaries of other young men that have fallen. Pictures of them in their green uniforms are everywhere and my heart has a scar with your emblem on it. The comforting thing is: the nation remembers you and the other boys. Their tears fall for the family you were never able to have and the lives that were cut too short.

These wars, politicians..politics- cultural misunderstanding, religion- it all brews here in the middl east and it's so senseless to me. It's senseless because everyone deserves to go to school, have love, have many babies, gardens and more than one pair of shoes. Everyone deserves to call their mothers at night and tell them they love them and to go to the beach with their friends and to simply be.

I'll be thinking of you as I always do, I hope you're thinking of us.

xxx

Always,

susi

2 Year Memorial Service * אזכרה לרגל שנתיים למותו של ציקי

לרגל שנתיים למותו של ציקי, תתקיים אזכרה ליד קיברו ביום ראשון, ה-1 לאפריל בשעה 16:00 בצהריים.

In memory of Tsiki, and marking two years to his death, a memorial service will be held at his grave on Sunday, the 1st of April, 16:00 afternoon.

Bike Trip מסע אופניים 2007

שלום לכולם!

מי שהיה כאן לפני שנה וגם מי שלא: שנה שעברה החלה מסורת של המשפחה שלי - מסע אופניים שנתי לזכר אחי הקטן שנהרג במהלך שירות מילואים לפני כשנתיים.
השנה (כמו בשנה שעברה) המסע יתרחש באיזור לטרון (יציאה מאיזור המנזר או תחנת הדלק) ב-6 לאפריל. בשעה 8:30 בבוקר.
כדי שכל מי שירצה יוכל להצטרף, ישנם שני מסלולים - אחד כמו של שנה שעברה - של כ-15 ק"מ. השני קצר הרבה יותר - כ-6 קילומטרים.
כל המעוניין להצטרף, בבקשה ליידע את המארגנים בהקדם האפשרי בדוא"ל, היות וצריך לשריין חולצות, וזוגות אופניים בהתאם.
העלות להשכרת אופניים במקום (למי שאין) היא 60 ש"ח לכל אחד או אחת.

שבוע טוב לכולם!

New Year * שנה חדשה

שנה חדשה החלה. אבל דבר לא נשכח. בסוף השבוע הצביע האחיין שלי, בן השלוש, על תצלום של ציקי ושאל "זה ציקי?" עניתי לו שכן. ואז הוא שאל "איפה ציקי?", אז אמרתי לו שאיני יודע.

היכן שתהיה ציקי, אנחנו מתגעגעים אליך. להתחיל שנה חדשה בלעדיך קשה לא פחות מלפני שנה.

לבקר את הקבר, אני לא הולך בתדירות גבוהה. בשבילי הזיכרון יותר אמיתי מהמציבה. יותר חזק מכל אבן.

לדבר אל ציקי אני יכול מהלב, בכל מקום שבו אני נמצא.

A new year has began. Yet nothing has been forgotten. Over the weekend my 3 years old nephew pointed at a photo of Tsiki and asked "Is this Tsiki?" I replied that it is him, and than he asked "Where is Tsiki?", so I told him that I do not know.

Where ever you are Tsiki, We miss you. Starting a new year without you is just as hard as it was a year ago.

I don't visit the grave too often. For me the memory is much more real then a headstone. Much stronger than any rock.

I can speak to Tsiki from my heart where ever I am.

Last Photo (9) תמונה אחרונה

Last Photos (8) תמונות אחרונות

Last Photos (7) תמונות אחרונות

Last Photos (6) תמונות אחרונות

Last Photos (5) תמונות אחרונות

Last Photos (4) תמונות אחרונות

Last Photos (3) תמונות אחרונות

Last Photos (2) תמונות אחרונות

Last Photos (1) תמונות אחרונות

Dreams * חלומות

.מספר חלומות שחלמתי הזכירו לי את ציקי. לא תמיד בגלל תוכנם, אלא לפעמים פשוט בגלל שאלו חלומות

חשבתי על כמה חלומות היו לו שלא הספיק להגשים. חלומות על זוגיות, אהבה, חברים וכל הדברים שרצה ותכנן לעשות

.הבוקר ירד הגשם הראשון של החורף. היורה. הקשבתי לו ושוב נזכרתי בציקי

חלומות מתחלקים לשני סוגים עיקריים: אחד זה הסוג שאתם חולמים בלילה, והשני הוא זה שאתם חולמים לגבי העתיד שלכם. העתיד שאתם מתכננים ורוצים שיקרה

החלומות מהסוג השני - מאלה היו לציקי הרבה. יותר מחלומות, תוכניות, רעיונות, התלהבות ללא סוף

הוא לא היה רק מתכנן, הוא היה גם מבצע, מרים טלפון לכולם, מדרבן, מעודד, לא מוותר. אחד מאלה שמהווים דבק בחבורה של חברים.

כל חבר שתשאלו היום עליו, ירגיש עצוב, אך גם יחייך. כי הזכרונות שקשורים לציקי, הם זכרונות שמעוררים חיוך

Tsiki * ציקי

שנה טובה לכולם! שנה של שקט, שלווה, אהבה ושלום.
מצאתי את התמונה הזו בדיסק של תמונות שציקי וחברים שלו צילמו במהלך טיול תרמילאים של כמה חודשים באוסטרליה והמזרח הרחוק. היא מזכירה לי את ציקי, וגם מזכירה לי כמה אהב לטייל, ועוד יותר כמה אהב לעשות זאת בחברת האנשים הקרובים אליו.

להתראות בשנה הבאה עלינו לטובה...

A million stars * מיליון כוכבים

בעקבות מותו של אחיה, סגן תם פרקש בתאונת המסוק בגבול לבנון, ביום שני 24 ביולי 2006 - שרה עמית פרקש שיר שנכתב ע"י יפתח קרזנר, חבר קרוב של המשפחה והוקלט שעות מספר לפני הלוויה.

השיר לדעתי הוא דרך מדהימה להתמודד לפחות מעט עם אובדן כזה, והרגשתי הזדהות והבנה למה שעמית ומשפחתה עוברים עכשיו..

כמו שעמית אמרה, זהו פצע שלא ממש מגליד אף פעם. נקווה שיכאב פחות.

תנחומים למשפחות ההרוגים בלבנון

אני שולח תנחומים למשפחות ההרוגים וברכות החלמה מהירה לכל הפצועים בין אם חיילים או אזרחים.

בשמי ובשם כל משפחת איל.

מי ייתן ולא תדעו עוד צער.

מילים נראות משומשות, מהוהות, ולא מספיקות אפילו מעט. הרגש, והכאב הם גדולים מנשוא.

הזמן רק לפעמים עוזר להקהות את הכאב. אהבה היא דבר שכן עוזר. אהבה של חברים, אהבה של משפחה.

אבל הוא פצע שלא נסגר אף פעם. כל מה שאפשר לעשות הוא לחטא אותו בהמון אהבה, ולא לתת לו להזדהם בייאוש.

Things that remind me of Tsiki דברים שמזכירים לי את ציקי

Many things remind me of him. every day, and some times even more often than that..

1) Tattoos. Especially ones of Dragons.. he had a big tattoo on his shoulder and arm.



2) When people (myself included) drop or spill something on the table.. it reminds me of many shabat dinners with him. He always used to do that..



3) Alcohol. He didnt use to drink much. But he did a bartender course and was happy to serve his friends..



If anyone has more things that remind him of Tsiki, you're welcome to send them to me and I'll publish them..

הילדים של חורף 73

אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש

חלמתם אותנו לראשונה עם שחר, בתום הקרבות

הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב

הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך לאהוב

וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש

רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה.

כשנולדנו היתה הארץ פצועה ועצובה

הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה

כשנולדנו היתה הארץ פצועה ועצובה

הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה

כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות

אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא

ופניכם בתצלום הישן מוכיחות דיברתם מכל הלב

כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך אויב לאוהב.

הבטחתם יונה

עלה של זית

הבטחתם שלום בבית

הבטחתם אביב ופריחות

הבטחתם לקיים הבטחות

הבטחתם יונה

אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש

גדלנו, אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק, קסדה על הראש

גם אנחנו יודעים לעשות אהבה, צוחקים ויודעים לבכות

גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים תינוקות

ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן לא נאיים

כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים

אם דרוש לכם כח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו ללחוש

אנחנו הילדים של החורף ההוא שנת שבעים ושלוש

הבטחתם יונה
עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות
הבטחתם יונה