שלום לכולם!
עוד שנה עברה, בלי ציקי.
שנה של תהפוכות יותר מאשר שנים קודמות.
במידה מסוימת אני שמח שציקי לא כאן, והוא לא רץ להתנדב למילואים - ומסכן את עצמו.
כי אין לי ספק קל שבקלים שזה מה שהוא היה עושה. בין אם הוא בארץ או בחו"ל, עובד או לומד, מטייל או עושה כל דבר אחר.
אני רואה את כל המתים, בין אם אזרחים תמימים, או חיילים שרצו לתוך האש, וזה מכאיב ומזכיר את כל מה שהיה אז, כשהתבשרנו על מותו.
מצד שני, אם הוא אכן היה כאן, אז היו לנו עוד 18 שנים איתו כבר. וזה המון. זה עוד זמן עם אח שלי. זה עוד זמן להורים שלי עם הבן שלהם, וזה עוד זמן לציקי עם אחותו. והחברים. והדודים, וכולם.
אני מתגעגע אליך ציקי. יום הולדת שמח.
