דברים שנקראו לזכרו של ציקי באזכרה השנה (2014) - חלק ב'

והרי הדברים שנאמרו על ידי האם, תרצה:

  ציקי אהוב יקר שלנו

9 שנים חלפו ואין מילה. אין חיבוק. אין טלפון .

דממה.

תשע פעמים מאז לכתך ציינו חג פסח. תשע פעמים את חג חנוכה

ללא נרות ועשרות ימי הולדת של בני משפחה. בכולם היית ולא היית אתנו וכה חסרת. בכולם עצמתי עיניי וחשתי אותך. את נגיעתך. בכולם קיוויתי שאפקח אותן ואראה אותך יושב מולי עם אותו חיוך קורן .

בכולם בכיתי, בלי לומר מילה, בלי להזיל דמעה.

תשע שנים מונחות משקפי הראיה שלך במגרה על יד מיטתי עם הקלמר מלא העפרונות והעטים בהם השתמשת באוניברסיטה. והשעון יד שבינתיים נראה כי יצא מהאופנה .

עשרות עונות התחלפו. שתילים צמחו וקמלו. מזכרת בתיה שכה אהבת התרחבה, כבישים נוספו הפלאפונים הפכו למצלמות. שולחים  אס-אם-אס ומשתמשים  ב-WhatsApp  ומתעדכנים  ככל האפשר בטכנולוגיה החדשנית שלא הספקת להכיר.

יצאתי לפנסיה וכדי לא להשתגע משתדלת למלא את החלל ואת חלל הזמן בפעילויות.

אני ממש רואה אותך מתפעל מהציורים ומהפסלים שאני יוצרת , כי הערכת מאוד יופי ונוי אני נזכרת שביקשת וילונות לדירת הסטודנטים . כל כך היה חשוב לך הצד האסטטי.

בערבים נעימים אני יוצאת לחצר ויושבת כך לבדי ליד השולחן בכניסה.

ורואה את כל גוני הירוק והפרחים וחושבת עליך בן. לו היית כאן על כיסא לצידי

הייתי מאושרת באדם. היינו יושבים כך סתם מפטפטים בחצר אפופת שלווה.

היית מספר לי על עבודה, אהבה, ילדים ...היית דואג שאצחק ואשמח.

היית מקור גאוותי ואילו כעת אני מרגישה משקיפה על החיים מבחוץ עושה מה שצריך

בלי חדווה ועם הרבה געגועים.

אנשים כמונו השכולים מבינים שבעצם היו מאושרים רק אחרי שילדם חסר.

החיים שאחרי פשוט מגומדים מצומקים אני כל כך רעבה ליופי ולחיוכים שלך ציקי.

אני מתבוננת סביב ולמעלה לאלפי הכוכבים ומחפשת אותך ולא מוצאת.

מסביב שקט ואתה אינך ואין את חיבוקך ואין את מבטך.

וכמה שנים עוד נציין חגים  ונספור בלעדיך שנים ונחכה לשובך? וכמה עונות יתחלפו

ושתילים יצמחו יבלו ויצמחו עד שובך? ומתי תגיע כבר? -

לא נותרו בי מילים, ההמתנה לך כל כך קשה.

אוהבת ומחבקת ותמיד תמיד איתך

שיר געגועים שנכתב על נופלים אמריקאים

ושתירגמתי באופן חופשי

הולכת בדרך הארוכה

תוהה מתי אראה את פניך שוב

והאם המועקה הכבדה על ליבי תוקל אי פעם

בכל יום ויום  אני מתגעגעת  אליך

פוקחת את עיני, מתגעגעת אליך

עוצמת את עיני, מתגעגעת אליך

הולכת ברחובות ומתגעגעת אליך

משחררת את קצב ההליכה ומרגישה אותך

רוצה לצעוק ולצרוח, מתגעגעת  אליך

איך אוכל לגרום לך לדעת כמה אני מתגעגעת אליך

הולכת ולא יודעת לאן.

כי אני צריכה אותך כאן לידי

צועדת ולא מגיעה לשום מקום

כל מה שאני צריכה הוא שתבוא הביתה

אני רק רוצה לראות בתוך עיניך שוב

אז אני נופלת על ברכי ומנסה לומר לך כמה אני מתגעגעת אליך

פוקחת את עיני, מתגעגעת אליך

בכל פעם שנופלת עלי תרדמה, מתגעגעת אליך

אני רוצה לצעוק ולצרוח, מתגעגעת אליך

בכל פעם שעוצמת את עיני, מתגעגעת אליך

כל יום הוא געגועי אליך

איך אוכל לגרום לך לדעת כמה אני מתגעגעת אליך

אמא