לפני שנה בדיוק (לפי התאריך הלועזי) נערכה ההלוויה של ציקי.
אני זוכר כל צעד שהלכתי מאחורי הרכב הצבאי שהוביל את הארון לבית הקברות.
זוכר את הדמעות, את המילים, את הרגש שהביע גם הרבה מעבר לאותיות והברות.
זוכר את אח שלי. זוכר את השיחה האחרונה שלנו בטלפון, יום לפני שנהרג.
אמרתי לו "תיזהר, ציקי. תשמור על עצמך"
יהי זכרו ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה