יום שלישי, יולי 24, 2007

מאת נדב



ציקי...
כשאני חושב על מישהו, באותה שנייה המוח מצייר והלב מרגיש.
כשאני חושב עליך אני רואה בחור נאה, גבוה, חסון, יפה, בעל חן... ככה אני אזכור אותך תמיד. הרגש מתאר לי מישהו טהור, שכולו טוב - נשמה.
לחום שהפצת לסביבה שלך אין תחליף, כל אותם הפעמים שצחקנו, כל אותם הפעמים שדיברנו, כל אותן הפעמים שהקשבת, אין להם תחליף. אותה הרגשה צובטת לי את הלב פעם אחר פעם, כי היא מזכירה לי כמה אתה חסר לי.
אי אפשר לאבד מישהו שהוא כל כך קרוב אליך, אני יודע שאתה עדיין מלווה אותנו. כמו מישהו שעומד מהצד ומדריך בצורה שקטה, נותן ביטחון להמשך הדרך.
אני חושב שלכל אהבה יש את היחודיות שלה,גם לאהבה בין החברים (החבר'ה). גם כשעכשיו אנחנו נפגשים וגם בפעמים שאנחנו לא מדברים עליך אנחנו מרגישים שמשהו יקר חסר לנו, משהו ששום דבר אחר לא יוכל למלא.

אוהב אותך מכל הלב.

חברך נדב.