יום שישי, דצמבר 02, 2016

יום הולדת לציקי - 2016



עוד שנה עברה, עוד יום הולדת שלי, ועכשיו הגיע יום ההולדת של ציקי.
ציקי לא מחייך הרבה בתמונות, אני לא בטוח למה, אבל בחיים הוא דווקא חייך דיי הרבה והיה שטותניק.
אני חושב שאם הוא היה כאן היום הוא היה מתוסכל ממצב העניינים בארץ כמו כולם, אבל גם שהוא לא היה מתלונן על כך הרבה. הוא היה יותר בעניין של לעשות מאשר להתלונן.
אבל קשה לומר. החיים לוקחים אותנו למקומות שלא ציפינו להגיע אליהם. את המשפחה שלי יותר מאשר חשבנו.
אני אנסה לנצל את היום לזכור את ציקי ברגעים המתוקים ביותר שלו - כשהיה האח הקטן שלי עוד לפני שגדל להיות גבר. ולמצוא את החיוך בתוך העצב. מקווה שגם אתם.

יום חמישי, מאי 05, 2016

הספד באזכרה לציקי 2016 מאת עידו שפר


כל אזכרה מזכירה לי מחדש את התקופה הנוראית הזו לפני 11 שנה. ביום שבו קיבלנו את הבשורה הזו.
זה היה יום שבת בבוקר ועבדתי עם אלעד, והוא קיבל טלפון, ענה ואז אמר לי בפרצוף חיוור שציקי כנראה מת.
עזבנו הכל ומשם הכל כבר מתערבב לי. אני זוכר מקטעים של זיכרונות, מראות, ומילים. אבל מה שאני זוכר בברור זאת ההרגשה הנוראית הזו ששברה אותי ואת כל החברים . עד עכשיו אני לא מצליח להתמודד עם זה.
ציקי היה חבר מאד טוב שלי, ישבתי לידו לאורך כל תקופת התיכון, הוא היה חרוץ וחכם, מלא אנרגיות ומלא אור.
ציקי מאד נקשר לאנשים ואנשים נקשרו אליו. הוא היה תמיד משתף ומספר לנו כל מיני דברים.
אני זוכר שהוא סיפר לי על האחיין שלו בן ועל כמה שהוא חמוד, ועל איזה דבר חדש שהוא עשה.
אני זוכר שציקי ונדב טסו לאוסטרליה והתקשרו אלי מחו"ל ושאלו אם אני רוצה לטייל איתם בתאילנד.
אחרי כמה שבועות הייתי על מטוס. אני מאד שמח על ההחלטה הזאת, שהובילה לחוויות מדהימות שהיו לנו בטיול. הזיכרונות האלו ישארו איתי כל החיים.
אני זוכר את ציקי בחור גבוה עם כתפיים רחבות, זקוף, וחסון. זוכר אותו עם מכנסיים קצרות, גופיה, כפכפים והקעקועים של דרקונים שלו.
אני זוכר שהוא היה רץ במדרגות מהחדר למטה ונועל את הנעליים שלו על המדרגה האחרונה.
אני זוכר אותו נוהג בחיפושית הכחולה של עם הפסים, ושהשיא שלו היה פחות מ-20 דקות ממזכרת בתיה לגן יבנה.
אני זוכר בקורס ברמנים שהיינו מתחלקים מי נוהג ומי שותה. אני זוכר את הדירה שלו ושל אסף בב"ש ואת הזמנים שבילינו שם כל החברה. את כל הכיף.
אחרי 11 שנה, עדיין האנרגיות שלו והטוב שלו מלווים את כל החברים ומשפיעים עלינו.
לא פעם אני מוצא את עצמי מכניס שירים שציקי אהב לפלייליסט כדי להיזכר בו. עצוב לי אבל אני מחייך כשאני נזכר בו.
אפילו היום עם הילדים אני פתאום מוצא את עצמי עושה דברים שאני וציקי אהבנו לעשות,  שירים וריקודים מצחיקים בלי שהתכוונתי. מאד הייתי רוצה שיכירו אותו.

ציקי היה זה שמחבר בין כל החברה שלנו אהבנו ועדיין אוהבים אותו מאד. וגם היום הוא ממשיך לחבר ביננו.

יום חמישי, אפריל 14, 2016

אזכרה 2016



היי חברים ומשפחה!

השנה האזכרה מתרחשת מחר, ה-15 באפריל 2016, בשעה 10 בבוקר בבית העלמין הצבאי במזכרת בתיה.

נודה לכל מי שיוכל להגיע.

מתגעגעים אליך כתמיד ציקי.

יום רביעי, דצמבר 02, 2015

יום הולדת לציקי


אם ציקי היה בחיים ואיתנו, הוא היה חוגג היום את יום ההולדת ה-34 שלו.
כבר לא היה ילד, עם משפחה משלו כנראה, עבר מאחוריו ועתיד לפניו.
אבל ציקי יהיה צעיר לנצח. וכל מה שיש לנו ממנו כאן, זה את הזכרון שלו. את המילים, את התמונות, החיוכים, הזכרונות.
קיבלנו 23 שנים איתו, ואז זה נגמר. אבל אלה היו 23 שנים טובות, ונזכור אותן ואותו לתמיד.

אוהב אותך אח שלי.

יום שלישי, אפריל 21, 2015

לזכור ולא לשכוח

 אתר יזכור לציקי

יום הזכרון בשבילי - עוד יום. למה? כי כל יום הוא יום של זכרון.
לזכור אותך ציקי, ולא לשכוח. היום, מחר, ולעולם.

יום חמישי, מרץ 19, 2015

אזכרה - עשר שנים למותו


האזכרה לציקי תערך מחר, יום שישי ה-20 במרץ 2015, בשעה 10 בבוקר בחלקה הצבאית של בית העלמין במזכרת בתיה.
בשעה 11 ייערך טורניר "כדור ענקים" בגן ציקי.
כולכם מוזמנים!
יהי זכרו ברוך.

יום חמישי, פברואר 26, 2015

מה הזיכרון הכי חזק שלכם מציקי?


בוקר טוב!
לקראת האזכרה השנה שתחול ב-20 למרץ, ולאחר שחבר הזכיר לי איך הוא זוכר את ציקי, רציתי לפתוח את הנושא קצת.
ספרו בבקשה איך אתם זוכרים את ציקי. רגעים בחיים, זכרונות חזקים, אולי הפעם האחרונה שראיתם אותו.
אצלי זו הייתה שיחת הטלפון האחרונה שלי איתו, שעות בלבד לפני שנהרג. הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר, לא רציתי לסיים את השיחה ואמרתי לו שייזהר, והוא בביטחון הרגיל שלו אמר לי שלא אדאג ושהכול יהיה בסדר גמור.
מה לגביכם? הזכרונות המשותפים שלנו חשובים כדי להזכר בכל מה שציקי היה בשבילנו.

***

Good morning!
About a month before the memorial ceremony that will take place this year on March 20th, and following a reminder from a friend about how he remembers Tsiki, I wanted to open up the subject.
Please tell me how you remember Tsiki. Moments in life, powerful memories, maybe the last time you've seen or spoke to him.
For me it was my last phone call to him. Mere hours before he was killed. I had a menacing feeling that something was wrong, I didn't want to end the conversation and I told him to be careful. Tsiki, in his usual confidence told me not to worry and that everything will be fine.
What about you? our joint memories are important to remember everything Tsiki was for each of us.