החתיכה החסרה בלב שלי צועקת שהגיעה זמנה כמו כל שנה.
היום היית מגיע לגיל 41. כבר שנה לאחר משבר גיל הארבעים. כנראה נשוי, עם ילדים.
טרוד בענייני היומיום, עם ערימה של זכרונות ונסיון חיים. אמנם צברת לא מעט גם עד שנהרגת, אבל החיים כאדם בוגר הם שונים.
לפני כמעט שבועיים חגגתי גם את יום ההולדת שלי וכבר זה הזכיר לי ששלך מגיע עוד מעט. ההורים היו נוהגים לחגוג לשנינו ביחד. עוגות, חגיגות, שמחה משותפת.
כבר 17 שנים שלא, ואני לא בטוח שהייתי מוצא את דרכי לארץ רחוקה אם דברים היו שונים. דברים קטנים עושים שוני. דברים גדולים מערערים סדרי עולם. לפחות עבור המשפחה הקרובה, נראה לי.
אני מקווה מכל הלב, שאיפה שאתה נמצא, אתה מאושר.
