שנה חדשה החלה. אבל דבר לא נשכח. בסוף השבוע הצביע האחיין שלי, בן השלוש, על תצלום של ציקי ושאל "זה ציקי?" עניתי לו שכן. ואז הוא שאל "איפה ציקי?", אז אמרתי לו שאיני יודע.
היכן שתהיה ציקי, אנחנו מתגעגעים אליך. להתחיל שנה חדשה בלעדיך קשה לא פחות מלפני שנה.
לבקר את הקבר, אני לא הולך בתדירות גבוהה. בשבילי הזיכרון יותר אמיתי מהמציבה. יותר חזק מכל אבן.
לדבר אל ציקי אני יכול מהלב, בכל מקום שבו אני נמצא.
A new year has began. Yet nothing has been forgotten. Over the weekend my 3 years old nephew pointed at a photo of Tsiki and asked "Is this Tsiki?" I replied that it is him, and than he asked "Where is Tsiki?", so I told him that I do not know.
Where ever you are Tsiki, We miss you. Starting a new year without you is just as hard as it was a year ago.
I don't visit the grave too often. For me the memory is much more real then a headstone. Much stronger than any rock.
I can speak to Tsiki from my heart where ever I am.
