יום שני, פברואר 25, 2008

מה שמעיר את הזכרון * What gets the memory going




היום נסעתי בדרך אל העבודה, ומזווית העין ראיתי פנים של מישהו על המדרכה. ראיתי אותו לשניה אבל הוא נראה כמו ציקי..


אני יודע שזה לא ציקי. אבל דברים כאלה מעירים לי את הזיכרון.



מזכירים לי הבעות פנים שיחודיות לציקי. שאפשר היה הרבה פעמים לקרוא את מצב הרוח שלו על פניו..

הוא יכול היה להראות "פני פוקר", אבל רוב הזמן הוא פשוט הביע את הרגשתו דרך הפנים שלו.



אם היה לא מרוצה, יכולת לדעת.. ואם היה שמח או משועשע - גם לא היה קשה לנחש.


הייתה לו הבעת פנים מאוד מסויימת שהראתה שהוא לא משועשע וחושב שזה לא מצחיק (מה שזה לא יהיה)



וכשהוא היה צוחק, זה היה מכל הלב.


*

Today I went on my way to work and from the corner of my eye, I saw someone's face . I saw him only for a second, but he reminded me of Tsiki..
I know he wasn't Tsiki, but things like that wake my memories.
They remind me of facial expressions which were unique to Tsiki, whom you could read how he feels by the look on his face most times..
He had the ability to show "poker face", but a lot of the time he just let his face show how he feels.
If he wasn't happy, you could tell.. and also if he was happy or pleased - it wasn't difficult to guess.
He had a very distinct look when he was un-amused, and thought that something was definitely not funny (whatever it was).
And when he laughed, it was whole-heartedly.

יום חמישי, פברואר 07, 2008

מסע האופניים לזכר ציקי - 2008 - הודעה מוקדמת


שלום לכולם!


השנה בפעם השלישית, נשוב וניפגש לזכור ולכבד את זכרו של ציקי.

תאריך המסע צפוי להיות ה-25 באפריל.

מסלול הרכיבה צפוי לשנות מיקום למקום חדש, אך עדיין מרכזי וקל לגישה והחניית הרכבים.


חדשות נוספות בנושא בקרוב..