יום שני, אוקטובר 15, 2007

מכתב מחבר אל המשפחה



תשרי תשס"ח



לכבוד משפחתו של ציקי אייל ז"ל, לאחר ששהיתי תקופה ארוכה בחו"ל לצורך לימודים פגשתי חבר מהפלוגה, הוא סיפר לי שציקי נהרג. הרגשתי כאב גדול. רציתי לכתוב לכם המשפחה מתוך רצון להביע צער שקיים באבדן בן משפחה ואדם עם אישיות כל כך טובה. ציקי היה בן אדם מאוד טוב. אהבתי אותו כמפקד במקצועות, הוא תרגל אותנו במא"ג ובתרגולי טעינה ב"רעל" ובמקצועיות מקסימלית. לאחר מכן כשהגיע למבצעית, הוא ידע איך לדבר אלינו החיילים שלו, בגובה העיניים והיה חבר ומפקד בשילוב מדהים. ציקי פעל לטובת חלוקת משימות שווה בין כל חיילי הפלוגה. אני זוכר שיצאנו יחד לסיורי גדר בגולן. אהבתי לצאת אתו במיוחד משום שהיה כיף לשוחח אתו. לציקי הייתה תכונה מדהימה של הכרת הטוב, הוא תמיד היה מחפש להיטיב לחיילים שהיו שותפים עמו למשימות. אחת הפעמים שאני זוכר שיצא מגדר הרגיל הייתה לאחר שהתברר לו שחברי ארי וייס ז"ל, שלחם בצנחנים, נהרג בזמן פעילות מבצעית בשכם. הוא מייד פעל ליצירת קשר עם מפקד החטיבה על מנת שאוכל לצאת לנחם את משפחתו. דבר נוסף שציקי עשה עבורי, היה כשהגיע באופן אישי לביתי כדי לתת להורי תעודת הצטיינות על היותי טען מצטיין בגדוד. הוא שימח את הורי וריגש אותי, חשתי כי הצלחתי במידה רבה, שייכת גם לו.נראה שאלוקים מלקט את הפרחים, שלא תדעו עוד צער ושתנחמו מן השמיים.



דויד קפלן מרעננה חבר מפלוגה מ'